fbpx

רגע לפני שתשפ"א מתחלפת לתשפ"ב

סיכום שנה פעמיים בשנה

איך מסכמים שנה פעמיים בשנה? פעם אחת בסוף חודש אלול בואכה תשרי, ופעם שניה סוף דצמבר, בואכה ינואר.

לכל שנה יש את הסיכום שלה והפעם בחרתי לסכם את השנה העברית שלי, עם הצילומים שלי.

על ההתקדמות שהתקדמתי מהרגע שהבנתי שצילום עם הטלפון זה טוב, אבל לא מספיק טוב בשבילי, הרמתי את המצלמה ולא הפסקתי להקליק.

כבר הרבה שנים שאני אוהבת לצלם, אבל רק בתקופה של הקורונה נכנסתי לזה ממש חזק. החוסר יכולת לצאת מטווח הבית למרחקים ארוכים, גרם לי לצאת לטבע עם הטלפון ולצלם. צילמתי פרחים, פרחים ועוד קצת פרחים. התמקדתי בפרטים הקטנים ולמען האמת עם הטלפון זה ממש קל.

ואז, החלטתי שאני רוכשת לי עדשת מאקרו למצלמה וחשבתי לתומי שזה יהיה קל באותה מידה. כמה מהר התבדיתי. אני עוד חושבת שאולי עשיתי טעות והייתי צריכה לקנות עדשה אחרת.

בינתיים, כמה תמונות שכן הצלחתי לצלם עם עדשת המאקרו – אתגר לא פשוט.

לתפוס את הרגע

אם פעם חשבתי שאני אוהבת לצלם רק פרחים, חרקים וכדומה, עם המצלמה גיליתי שאני אוהבת לתפוס את הרגע, דווקא עם אנשים. ברגעים שהם לא שמים לב, להרים את המצלמה, להקליק ולספר את הסיפור שלהם דרך העיניים שלי. 

לא תמיד זה מרגיש נכון להרים את המצלמה ולצלם, צריך לחוש את הזמן הנכון ואז…

לשכנע את הילדים שלי להצטלם

לשכנע את הילדים שלי להצטלם, זה הדבר הכי קשה בעולם. המודעות שלהם לאיך שהם נראים היא כל כך גבוהה, שלספק אותם זה זה אתגר רציני. 

עם גל היה לי הרבה יותר קל, הוא זרם איתי – כל עוד עמדתי בזמנים שהוא הקציב לי. לגבי אסף – כמעט שום דבר לא היה בסדר מבחינתו. 

ספרו לי מה דעתכם 🙂

אנשים עובדים

היש משהו מרתק יותר מאשר לצלם אנשים עובדים? במיוחד כאלו שעובדים עבודת כפיים ונהנים ממנה. לראות את חדוות העשייה שלהם דרך התמונות, זה פשוט מרתק בעיני.

חתולים - אהבה חדשה שלי

לפני שנה וקצת אם הייתם מספרים לי שאארח אצלי בבית חתולה ואפילו אתאהב בה, הייתי שולחת אתכם לבדיקה פסיכיאטרית… ואז הגיעה דייזי. היא הגיעה אחרי שכנועים רבים.

גל מצא יחד עם חברים כמה גורי חתולים. הם החליטו להביא אותם לחצר מאחורי ביתנו, האכילו אותם וטיפלו בהם במשך כחודש ימים. אבל החתולים היו צריכים טיפול יותר רציני, ולשם כך, ביקשתי מחברה שאצלה החתולים הם דרי כבוד בביתה, שתבוא לעזור לנו עם החתולים. היא לקחה אותם אליהם הביתה, ניקתה אותם מפרעושים, קראה לוטרינר ואחרי כחודש וחצי, נמסר לנו שאנחנו יכולים לבוא לקחת את אחת הגורות. גל רצה גורה אחרת, אבל קיבלנו בסופו של דבר את דייזי. 

מה להגיד – אני מאוהבת. דייזי הולכת אחרי כמו כלב. בכל פעם שאני יוצאת לטיול עם הכלבה, היא פשוט צצה משום מקום, מצטרפת אלינו לטיול. לדייזי יש חבר/אח בשם אורז, וגם הוא מצטרף אלינו לטיולים. תהנו ממנה גם.

קצת מעבר לתמונות

בזכות הצילומים שלי השנה, פגשתי לא מעט אנשים. אנשים מהממים שמפרגנים לי על כל פוסט שאני מעלה – זה בהחלט לא מובן מאליו – תודה רבה.  חברות שיצרתי בזכות הפייסבוק ויצאנו מחוץ למסכים ונפגשנו. 

הצטרפתי ללא מעט קבוצות של צלמים מוכשרים ואני נפעמת כל פעם מחדש מהכשרונות של האנשים – ההתרגשות הזו שגורמת לי לרצות לשפר ולדייק את עצמי בכל פעם מחדש. 

תודה לכם – על הכל.

ואיך אפשר בלי קצת איחולים לשנה החדשה?

מאחלת לכם כל מה שאני מאחלת לעצמי. התפתחות, צמיחה, לצאת מהקופסא, להכנס לקופסא. לשבור את הגבולות. לראות קצת מעבר. לאהוב, שיאהבו אותנו. שיהיה מתוק ומלוח, מר וחריף, כל אחד/ת לפי טעמו הוא.

בקיצר, שתהיה שנה נפלאה וברוכה בכל אשר נזמין לנו.

לסיום

רגע לפני שהשנה מתחלפת, מרגישה שלמדתי כל כך הרבה השנה.

מקווה להמשיך ללמוד גם בשנה הבאה עלינו לטובה.

מקווה שנהניתם מהצילומים, מהכתיבה.  עד לפעם הבאה….

אם טרם ביקרתם בעמוד של מְפֻקְסֶלֶת זה הזמן לקפוץ להגיד שלום

נהניתם?
מוזמנים לשתף
2 תגובות
  1. יהודית הגב

    רחל, כתבת נהדר והתמונות פשוט כל כך יפות ובאמת התלחת לתפוס
    ולעצור את החיים לשבריר שניה…שתהיה לך שנה
    מקסימה שנה של הצלחות והתקדמות בכל מעשייך.

השארת תגובה

אולי יעניין אתכם גם:

יום הורים

יום הורים

יום הורים אחרי 12 שנות לימוד, שבהן אחת למחצית זומנו לפגישה עם המחנכת יחד עם הילד לשמוע על התקדמותו במערכת

קרא עוד »
וואו אני

וואו אני –

פתאום קלטתי חודש ימים חלפו מאז שהתגייסת ואתמול בלילה נפל לי האסימון – אני אמא של חייל.  אחרי שיחת הטלפון

קרא עוד »
להיות שם בשבילו

להיות שם בשבילו

להיות אמא אחד הדברים הראשונים שאנחנו למדות כשאנחנו הופכות לאמהות, ששכחו לתת לנו את ספר ההוראות. או שפשוט אין דבר

קרא עוד »
לוגו של וואטסאפ
גלילה לראש העמוד