מְפֻקְסֶלֶת

"טוב שיש מטרה לנסוע לכיוונה, אך בסופו של דבר - המסע הוא שחשוב"

אורסולה לה-גווין
רחל מיכאלוביץ, צילם יגאל סלבין

למה דווקא מְפֻקְסֶלֶת?

כמות הפעמים שצילמתי תמונה ועל פניו התמונה נראתה לי מפוקסת, טובה, ואז הגעתי למחשב ופתחתי אותה בגדול ואופס גיליתי שהתמונה פשוט מְפֻקְסֶלֶת. 

איך הכל התחיל? למען האמת, זה התחיל כבר מזמן. כשהבן הגדול שלי, היום כבר כמעט בן 16 נולד, קניתי מצלמה. כזו פשוטה, לא מסובכת מידי והתחלתי לתעד אותו.   אחר כך כבר רכשתי מצלמה כבר יותר מתוחכמת מבחינת הפרמטרים שלה, אך עדיין המשכתי לצלם במצב אוטומט.

בביקור בג'ימבורי, כמובן שלקחתי מצלמה, התאמצתי, צילמתי ואויש, התמונה פשוט לא טובה.  במילה יותר נחמדה, פשוט גרועה! מְפֻקְסֶלֶת ברמות קשות.

האם מחקתי אותה?

לא ולא! לא היה לי האומץ.

למען האמת, באותו הזמן אפילו לא הבנתי כמה היא לא טובה.

הבן המהמם שלי (הקטן), עם תמונה שצולמה במצלמה, הייתי בטוחה שזהו, הוא ישר הולך לדגמן עבור הרשתות הגדולות ואז גיליתי שהתמונה פשוט מפוקסלת…

נגוזה לה התוכנית להתעשר על חשבון הילד 🙂

שאני אצטלם סלפי???

זה אכן קרה! שישי בערב קצת אחרי שקניתי את הטלפון החדש, וגיליתי שאפשר לצלם איתו פרוטרט, העזתי, הרמתי, צילמתי ואפילו העליתי לאינסטגרם.

כמה העזה מצידי.

לפני כמה חודשים החלטתי לחזור ולהשמיש את המצלמה שיש לי כבר שלוש שנים, וקפצתי ראש למים העמוקים וממצב אוטומט עברתי למצב של מנואל והתחלתי לצלם.

הצילום עם המצלמה שונה לחלוטין מהצילום עם הטלפון.  בטלפון מצלמים, רואים מיד מה התוצאה ועם המצלמה, צריך להגיע הביתה, להתיישב מול המחשב, להוריד את התמונות ואז לגלות שאופס, חלק גדול מהתמונות פשוט הולכות לפח.  הן פשוט מְפֻקְסָלוֹת. לא אתבייש ואומר שהתסכול הוא גדול, אבל לומדים מהטעויות וממשיכים הלאה.

בחודש מאי, האתר והבלוג שלי חוגגים שנה. לצערי כמעט ולא נגעתי בהם בשנה הזו, והחלטתי לחזור ולכתוב, לשנות את השם של הבלוג ל-מְפֻקְסֶלֶת.

לגבי המצלמה – אפשר לומר שחברנו שתינו ביחד, ועברנו ממצב של פיקסול למצב של פיקוס.

להתראות עד הקליק הבא של המצלמה.

אשמח שתקראו את הפוסטים שלי, כשאעלה אותם ואפילו ספרו לי מה דעתכם.

תודה, רחל

נהניתם?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
מוזמנים לשתף

מוזמנים לצלול לתוך הסיפורים והצילומים ובסוף לספר לי איך התרשמתם

החיים בתוך בועה

לפעמים, צריך להיות בתוך הבועה, כדי לצאת ממנה ולהבין כמה העולם נפלא. מוזמנים להכנס ולקרוא על הבועה שלנו.

קרא עוד »