fbpx

תמונה שווה אלף מילים

מי שמביט מי מאחור, לא יודע מי אני

מי לא מכיר את הפתגם הידוע: "תמונה אחת שווה אלף מילים" – האם זה תמיד נכון? האם כל תמונה מצליחה להעביר את המסר שאנחנו רוצים להעביר בלי לצרף לתמונה גם מילים?

לפעמים כן, לפעמים לא.  יש תמונות, שפשוט אפשר להניח אותן וכולם יבינו מה התמונה מסמלת, ויש תמונות שצריך להוסיף להן מלל.  האם התמונה השניה טובה פחות מזו הראשונה? מי יודע?

את התמונה הזו שצילמתי בחוף בת ים גיליתי רק כשהגעתי הביתה והעליתי את התמונות למחשב.

מה אומר לכם, צולמה בלי הרבה כוונה ויחד עם זאת יש בה המון כוונה.

יש משהו מסתורי בעיני לראות את המצולמת דווקא מהגב ולא מהקדימה שלה.  התהייה הזו, על מה היא חושבת, על מה היא מסתכלת, מאוד מאוד מסקרנת.

חושבים כמוני? אוהבים אותה כמו שאני אוהבת אותה? 

סיפורי רחוב

לפני שהתחלתי לצלם עם המצלמה, לא היה לי האומץ להרים את הטלפון ולצלם אנשים. ההרגשה הזו שאני חודרת להם לפרטיות.

גם היום, לא תמיד אני חשה בנח, ורק כאשר המצב מרגיש לי אופטימלי, אני מרימה את המצלמה, מקליקה – ווואלה – מקווה לטוב. 

החשש הזה, שהקלקלתי לא ברגע הנכון, שהתמונה יצאה מפוקסלת, הוא חשש שקיים כל הזמן. התהייה שפספסתי את הנקודה הזו בזמן, שדווקא אותה רציתי לספר.

את התמונה הזו, צילמתי תוך כדי הליכה לאוטו, לא הייתי בטוחה מה יצא לי עד שהגעתי הביתה.  למזלי, אהבתי את התוצאה הסופית. 

בדרכו אל הגלים

אתמול, שבת בבוקר נסעתי עם אבי לשתות משהו מול הים. הילדים עדיין ישנו ולקחנו לעצמנו קצת זמן חופשי. כמובן שהמצלמה נלוותה אליי, ליתר בטחון כמו שאומרים.

שתיתי את המשקה שהזמנתי וירדתי לי לחוף לנסות לצלם. 

פתאום לא הצלחתי לפקס את העדשה, התבאסתי. התחלתי לשחק עם הפרמטרים, כדי לנסות להבין למה לא מתפקס לי. האם צמצתי מידי? האם הכנסתי יותר מידי אור? ניסיתי לעבור למצב שאני מפקסת עם היד ולא אוטומט – לרוב זה עוזר והכל משתחרר. 

לפני, עמדה צלמת עם טלסקופ ארוך וצילמה את הגולשים ואני קינאתי בה על ההצלחה שלה – התבאסתי.

הלכתי, חזרתי, ניסיתי – בסוף הצלחתי – איזה כיף.

יש משהו מרתק בלצפות באנשים שהולכים ממקום למקום, או יושבים במקומם ולחשוב על מה שהם חושבים. על הסיפור מאחורי כל אחד ואחת מהם.

הגברת עם התיק על הגב, לאן היא צועדת? האם היא פוגשת מישהו/הי בסוף המסלול? האם היא יצאה רק לצעידה וחוזרת הביתה?

יש את אלו שבאים לים לעשות ספורט

אני הכי מקנאה באלו שמגיעים לים כדי להתעמל.  אני, תגידו לי ספורט, מתיישבת ולא זזה. מה איתכם? חובבי הספורט או חובבת הכורסא כמוני?

לסיום

מקווה שנהניתם מהטיול שלי לים…

שתפו אותי בתגובות שלכם, מבטיחה להשיב לכל אחד ואחת מכם.

מקווה שנהניתם מהצילומים, מהכתיבה.  עד לפעם הבאה….

אם טרם ביקרתם בעמוד של מְפֻקְסֶלֶת זה הזמן לקפוץ להגיד שלום

נהניתם?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
מוזמנים לשתף
השארת תגובה

אולי יעניין אתכם גם:

כמעט ט"ו באב

לא נפגשנו קצת יותר מ-30 שנה. זה היה כמעט נפגשנו שלשום והמשכנו את השיחה שנקטעה רק לרגע…

קרא עוד »

חיבורים…

חיבורים. לחיבורים יש מלא דוגמאות, הפעם זה חיבורים על חברויות שנוצרו בזכות הפייסבוק ועברו מהמסך הקטן, לחיים האמיתיים…

קרא עוד »
לוגו של וואטסאפ
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן